בדידות המשורר העברי ועוד שני שירים

מתוך קובץ השירים שזכה בפרס ע"ש פסח מילין, 2013

בדידות המשורר העברי

 

פוֹגֶל מֵת, כַּנִּרְאֶה בַּשּׁוֹאָה, אֵצֶל הַנָּאצִים.

לֶנְסקִי בָּטוּחַ .

בטָּוחַּ שֶׁמֵּת. בָּטוּחַ בַּשּׁוֹאָה. בָּטוּחַ אֵצֶל הַנָּאצִים.

אוּלַי זֶה טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָמוּת כְּמוֹ אֲבִידן.

זַךְ סִפֵּר שֶׁאֲשֶׁר בָּרָשׁ סִפֵּר לוֹ , אוֹ מִישֶׁהוּ אַחֵר

בְּרוידֵס, כַּנִּרְאֶה, יוֹשֵׁב רֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹפְרִים דְּאָז, שֶׁ

כְּשֶׁ פוֹגֶל הגִיִּעַ לָאָרֶץ בִּשְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים

הוּא הִסְתּוֹבֵב בְּתֵל-אָבִיב רָעֵב לַלחֶם וְהִתְחַנֵּן לַעֲבוֹדָה

וְחִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ , אוֹ שֶׁלּאֹ חִפְּשׂוּ וְלאֹ הִתְאַמְּצוּ

וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא עָזַב אֶת פָלֶשְׂתִּינָה וְחָזַר לִנְדוּדָיו.

זַךְ אָמַר שֶׁאִם הוּא, פוֹגֶל, הָיָה יוֹדֵעַ מַה מְּצַפֶּה לוֹ שָׁם, בְּאֵרוֹפָּה

כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הָיָה הוֹלֵךְ. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁכֵּן הָיָה הוֹלֵךְ.

בְּכָל מִקְרֶה הָיָה בּוֹרֵחַ מִפּהֹ.

 

פוֹגֶל יָדַע כְּבָר אָז, הַרְבֵּה לִפְנֵי אֲבִידָן

שֶׁמְּשׁוֹרֵר בָּאָרֶץ הוּא רַק סְטָטִיסְט

עִם טַיְפּ קָאסְט שֶׁל גְּוִיָּה, כָּפִיל דָּהוּי

וצֵל חִוֵּר לִמְרַטְּשֵׁי הַבָּשָׂר הַגְּדוֹלִים.

 

מְשׁוֹרֵר צָעִיר, מַה יֵשׁ לוֹ בְּחַיָּיו

הוּא טֶרֶף לִנבלוֹת וּלְקִרְעֵי יָמָיו

וְכָל מַה שֶׁחָשַׁב שֶׁיִּוַּתֵּר אַחֲרָיו

רֵיק וּמְיֻתָּר כְּבָר עַכְשָׁו. הַכֹּל לַשְּׁוָא. הַכֹּל לַשְּׁוָא.

 

עד היום לא הוצאתי ספר שירה כי אין לי אבא

 

עַד הַיּוֹם לאֹ הוֹצֵאתִי סֵפֶר שִׁירָה כִּי אֵין לִי אַבָּא וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה

מְתַוֵּךְ וְחוֹצֵץ וּמְסרְסר בֵּינִי וּבֵין הָעוֹלָם הַסָּתוּם

שֶׁרַק עַכְשָׁו הוּא מִתְגַּלֶּה כְּבַעַל נִיבִים גְּדוֹלִים וּטְפָרִים חַדִּים הַקּוֹרְעִים אֶת בְּשָׂרִי מֵעָלַי.

תְּחִלָּה כָּתַבְתִּי פְּנִימָה אֶל תּוֹךְ הַדְּבָרִים. כָּתַבְתִּי כִּי לאֹ יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא.

רָצִיתִי לִשְׁמעַֹ עוֹד קוֹל בַּחֶדֶר הַמְּיֻתָּם. בָּחַשְׁתִּי בְּעִסַּת שִׁירָה רוֹתַחַת. שָׂרַדְתִּי מִשִּׁיר לְשִׁיר

לֹא הֵנַפְתִּי אֶגְרוֹף וְלאֹ תָּבַעְתִּי אֶת עֶלְבּונֹיִ עַד שֶׁטָּבַעְתִּי בַּחֲרונִֹי

הִתְעוֹרֵר בִּי אָז חוּשׁ הַמְּשׁוֹרֵר. עָבַדְתִּי בִּמְשׁוֹרְרוּת וְיָרַקְתִּי דָּם

שׂוֹרֵד וְרָץ אַחֲרֵי הַזָּנָב שֶׁל עַצְמִי, שׂוֹרֵד וְרָץ

סָב בַּמַּחְשַׁכִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה, יָחֵף עַל אַבְנֵי בּהֹוּ

וְשָׁב זָקוּף ושָׁלֵם, מַסְדִּיר נְשִׁימָה וְלוֹאֵט בְּאָזנְֵי כָּל קוֹרֵא:

אַל פַּחַד, תֵּן לִי יָד וּבוֹא אַחֲרַי, נֵרֵד אֶל מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ צֵל

נִקְפֹּץ, נִצְחַק, נִשְׁתּוֹלֵל, עָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

 

עַד הַיּוֹם לאֹ הוֹצֵאתִי סֵפֶר שִׁירָה כִּי אֵין לִי אַבָּא וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה

מִי שֶׁיִּלְחַשׁ בְּאָזְנַי רָזֵי עוֹלָם. אֲבִי הָאַכְזָר

פָּנָיו רֶשֶׁת קְמָטִים שְׁחֹרִים וּמְצוֹרָרִים, כְּמַחְנֵה עוֹפוֹת נִצִּים

אֵינִי עוֹדֵר בַּחֶלְקָה, לאֹ דַּשׁ, לֹא נוטֵֹעַ בהָּּ בְּרוֹשֵׁי נְשָׁמָה נַנָּסִיִּים

לֹא חָס, לאֹ מְלַטֵּף אֶבֶן חֲרוּצַת מִלִּים

לֹא יוֹדֵעַ מְקוֹם הִמצְאָהּ. הָפַכְתִּי וְהָפַכְתִּי בהָּּ , בַּשִּׁירָה

כָּתַבְתִּי מִתּוֹךְ סַכָּנָה גְּדוֹלָה וּסְחִיפֵי שִׁירָה רִחֲפוּ בְּלִבִּי

כְּשֶׁיִּבַּשְׁתִּי אֶת שְׂפַת הַיָּם בְּמִלִּים, עָשִׂיתִי פוּ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלוֹת רֶחֶם שְׂפַת אִמִּי

נָגַסְתִּי בְּכָל מַה שֶׁנִּכְתַּב עַד כֹּה, חָצַבְתִּי תְּוַיַּי דֶּרֶךְ בְּשָׂרָהּ וְעִכַּלְתִּי אֶת הָרָאוּי לַמַּאֲכָל

הֶאֱמַנְתִּי בכְּחָֹהּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם.

 

עַד הַיּוֹם לאֹ הוֹצֵאתִי סֵפֶר שִׁירָה כִּי אֵין לִי אַבָּא וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה

מִי שֶׁיַּנְחֵנִי בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ הַטּוֹב. לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר

זֶה לאֹ דָּבָר שֶׁאַתָּה מְקַבֵּל

זֶה דָּבָר שֶׁאַתָּה תּובֹעֵַ , בְּמַפגְיִּעַ

מֵהַמָּקוֹם הֲכִי פּגָיִעַ, אָמַר לִי מֵאִיר כְּשֶׁגָּרַרְתִּי

רֶגֶל דְרּוּסָה לְצַד רֶגֶל גְּרוּסָה בְּלב הַמאְפֵּלְיָה

וְשָׁמַעְתִּי רַעַשׁ גָּדוֹל. עַלמָנָה שְׁחרָֹה שֶׁל מְרֵרָה בָּנִיתִי אֶת חַיַּי הַפּוֹאֶטִיִּים

 

חוֹשֵׁב וּמְקַצֵּר וְדוֹחֵק בַּגּוּף הַצּוֹעֵק וְדוֹרֵשׁ אֶת שֶׁלּוֹ. הָיִיתִי מַגְבִּיהַּ עַצְמִי מַעְלָה

וּמוֹשֶׁה שִׁירָה מִן הַתְּהוֹם. שִׁ ירָה שְׁטוּפַת דָּם צָרָה לִי רִפְאוּת

עַד שֶׁלָּקִיתִי בְּלִבִּי וחְִזַּרְתִּי עַל כָּל הָרוֹפְאִים לְהִתְרַפְּאוֹת

וּמִתַּחַת לַכּל עוֹד הָיִיתִי מִכְוָּה שֶׁל אֵשׁ תָּמִיד

וּמֵעַל לְכָל שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְּאוּלִים וּמְשׁוֹ רְרִים לאֲָטוּ בְּאָזְנַי:

הוֹמֵרוּס, יְשַׁעְיָה, אִבְּן גַּבִּירוֹל, בְּיָאלִיק, אָצָ"ג, קִינַת אֲבִי

פָּקְדוּ בְּבִכְיִי ועָרְגִּי, בָּאוּ וְעָשׂוּ בְּתוֹךְ דִּמְעוֹתַי כִּבְשֶׁלָּהֶם. הוֹ שִׁירָה

טַל עֲמָקֶיהָ וְאוֹרוֹת טְללָיֶהָ רִנְּנוּ בִּי וְרִפְּאוּנִי באְֶּרֶץ רְפָאִים

וְלֹא קְרָאְתִּיךָ יהָּ כְּשֶׁסָּרְקוּ בְּשָׂרִי בַּמעֲמַקִּים אוֹ בֶּחָרָבָה

וְלֹא שִׁוְעָּה אֵלֶיךָ נַפְשִׁי עָמקֹ עָמקֹ בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה

כִּי אֵין אֱלהִֹים נְקֻדָּה

רַק שִׁירָה נְקֻדָּה

רַק שִׁירָה נְקֻדָּה

 

 

 

 

מסביב לאבי בשמונים יום

 

תְּחִלָּה נִגֵּן אֶת הַתַּקְלִיט שֶׁל ז'וֹרְז' מוּסְטקִי

הִתְנַדְנֵד עַל כִּסֵּא הַנַּדְנֵדָה הֶחָדָשׁ , בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ

מְבֻשָּׂם מִמִּקְלַחַת, מְאַפְשֵׁר לִי לְנַצֵּחַ בַּשָּׁח וְצוֹחֵק.

זֶה הָיָה אֵי אָז כְּשֶׁכֻּלָּנוּ הֶאֱמַנּוּ שֶׁהָעוֹלָם הוּא שָׁטוּחַ

וַאֲבִי הוּא מֶרְכָּז הָעוֹלָם

וּקְצוֹתָיו

וּמַעֲקָיו

וְשֶׁלְּעוֹלָם לאֹ נִפּלֹ. שִׁיַּטְתִּי אָז

מִסָּבִיב לַאֲבִי בִּשְׁמוֹנִים יוֹם כַּכּוֹכָב צֶדֶק אוֹ יֶרַח בּוּל

בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ הַטּוֹב. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי

גִּלִּיתִי שֶׁאֲבִי אֵינוֹ אֶלָּא כּוֹכָב בְּסִדְרַת טֶלֶנוֹבֶלָה

וְשֶׁאֲנִי צוֹפֶה בּוֹ יוֹמָם ולַיִל: עוֹצֵר אֶת תְּנוּדַת הַכִּסֵּא

מַעֲמִיס עַל גַבּּוֹ אֶת עֲבוֹתוֹתָיו

וְיוֹצֵא.

אַחַר כָּךְ אִמִּי הִתְאַבְּדָה וְנִגְּנוּ פַּס קוֹל שֶׁל סֶרֶט טוּרְקִי.

לוֹבשׁוֹת הַשְּׁחֹרִים נִקְּרוּ בִּכְבֵדָהּ וְנָתְנוּ קוֹלָן בְּשִׁיר. אָז

עוֹד לֹא הֵבַנְתִּי מַרְאֶה אֲבִי מִתְגַּנֵּב בַּלַּיְלָה, מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּה, בְּשֶׁקֶט

מִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהַבִּיט לְאָחוֹר, אֶל הַבַּיִת הָעוֹלֶה בְּאֵשׁ.

 

 

 

 

או: ככה כבשה אִמִּי את השממה THE UNION PACIFIC

 

הַמַּפָּה שֶׁל חַיַּי הָיְתָה

לְהִזָּרֵק מִמָּקוֹם לַמָּקוֹם

לְהִתָּקַע בַּקִּירוֹת, לְהִגָּמֵר לְאַט

בִּתְוַי הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַיּוּנְיוֹן פָּסִיפִיק.

אֲנִי הָיִיתִי מִצְבּוֹר הַפֶּחָם בְּרַכֶּבֶת הַנְּדוּדִים

שֶׁל אִמִּי: נַהֶגֶת קַטָּר, כּוֹבַע קַסְקֶט.

בִּזְרוֹעוֹת חֲשׂוּפוֹת וּשְׁרִירִיּוֹת

אָסְפָה אִמִּי רֶגֶל וְעוֹד יָד

וְזָרְקָה לְתוֹךְ הבַעְֵּרָה הַמְּשַׁקְשֶׁקֶת

מָשְׁכָה בְּחוּט הָאֲרֻבָּה

והְִשְּׁמִיעָה אֶת שְׁרִיקָתָהּ הַמְּהַדְהֶדֶת.

 

כָּכָה כָּבְשָׁה אִמִּי אֶת הַשְּׁמָמָה, טָסָה

בֵּין הָרִים וּבֵין סְלָעִים

מֵחוֹף לְחוֹף, חַסְרַת מְנוּחָה

וּמֻכְרָחָה והְִמְשִׁיכָה בְּשֶׁלהּ:

כָּבֵד, תְּרֵיסַרְיוֹן.

[הִיא לֹא חָסְכָה מֵעַצְ מָה כְּלוּם.

 

הָאִינְדְּיאָנִים זִנְּבוּ בָּנוּ בְּחֵמָה

לַמְרוֹת שֶׁיָּדְעוּ שֶׁזֶּה הַסּוֹף

וְשֶׁאֲנַחְנוּ נִקַּח אוֹתָם כְּמוֹ כְּלוּם.

אִמִּי יָרְתָה בָּהֶם בְּטֵרוּף עִם רובֵֹ ה הַצַּיִד שֶׁלּהָּ:

ויִנצְִ 'יִסְטֶר דּוּ קָנִי מֻכְסָף, עִם קַת מִשֶּׁנְהָב.

הַסָּאוּנְד הָיָה נוֹרָא

דְּהָרוֹת הַמסְטַנְגִּים וּלְחִישׁוֹת הַחִצִּים

סָדְקוּ בְּאָזנְַי וְלאֹ יָכֹלְתִּי לִסְתּםֹ אֶת הָאָזְנַיִם בָּאֶצְבָּעוֹת, כִּי הַיָּדַיִם. הַיָּדַיִם.

 

כְּשֶׁזָּרְקָה אִמִּי אֶת הַלֵּב

עָצְרָה הָרַכֶּבֶת מִלֶכֶת

כְּשִׁכּוֹר עַל עֶבְרֵי פִּי תְּהוֹם

רֵד עֲלֵ העֲלֵה וֵרד

וְנָפְלָה.

אִמִּי, עָפָה הַחוּצָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן

עָשְׂתָה פְלִיק פְּלָק לְאָחוֹר

עִם חֲצִי בֹּרֶג

וְנָחֲתָה עַל רַגלְיֶהָ כְּמוֹ חָתוּל

סוֹחֶטֶת קְרִיאוֹת הִתְפַּעֲלוּת גַּם מֵאַחֲרוֹן הָאוֹהֲדִים

[אַף אֶחָד כְּבָר לאֹ זָכַר בַּשָּׁלָב הַזֶּה אֶת הַדָּם עַל הַיָּדַיִם.

אֲנִי, הִתְאַיַּדְתִּּי כְּפַחְמָן דּוּ חַמְצָנִי.

הָרַכֶּבֶת, הִתְנַפְּצָה אֶל הַסְּלָעִים.

 

הָיָה רֶגַע אֶחָד, שֶׁבּוֹ

כֻּלָּנוּ עוֹד קִוִיּנוּ לְטוֹב

וְחִכִּינוּ .

אֲבָל מיְטִי מָאוּס לֹא תָּפַס אוֹתָהּ בָּאֲוִיר

וְלֹא הֵנִיחָהּ עַל קַרְקַע מוּצָקָה, ואִמִּי

שֶׁלֹּא כְּמוֹ בַּגִּרְסָא הַקּוֹדֶמֶת

צָנְחָה כְּמוֹ שַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה

וְנִמְרְחָה עַל קַרְקָעִית הַקֶּנְיוֹן

וּפָעֲרָה מַכְתֵּשׁ בְּצַלְּמָה

וְהַמַּכְתֵּשׁ, הָיָה ל באֵר

וְהַבְּאֵר, לְמַעְיָן מְפַכֶּה

וסבִיב הַמַּעְיָן הִתְפַּתְּחָה עֲיֶרֶת כּוֹרִים

וְשִׂגְשְׂגָה וּמְחַפְּשֵׂי זָהָב בָּנוּ בהָּּ אֶת תִּקְוָתָם

וְאֶת מְחוֹזוֹת ילְַדּוּתִי הַשְּׁנִיָּה.

 

אביב טלמור